הידעתם?
"האושר הפנימי שאנו חשים לאחר שעשינו מעשה טוב,
הוא התזונה שהנשמה דורשת"
(אלברט שוויצר)
מחקרים מוכיחים שהנתינה מתגמלת אותנו במישורים מגוונים ואף יותר מכך: ככל שאנו עוזרים יותר,
אנו מיטיבים, לפני הכול עם עצמנו באופן שבא לידי ביטוי בשלושה אזורים במוח המופקדים על תחומים
שונים: הפחתה של פעילות הקשורה במתח, הגברה של פעילות הקשורה בתגמול והגברה של פעילות הקשורה לטיפול.
נפש בריאה בגוף בריא
נתינה מאריכה חיים. אקט של אדיבות תורם לבריאות הפיזית שלנו, כולל הפחתת הסטרס ושיפור במערכות
הלב, החיסון והעצבים. חוקרים מצאו קורלציה בין נתינה לסיכון מופחת למוות מוקדם, בעיקר בשל צמצום הסטרס
שנתינה מביאה בעקבותיה. מחקר אחר מצא שאנשים המעורבים בפעילויות חברתיות על בסיס קבוע כלשהו, חיים יותר.
לגעת באושר
נתינה מעלה את רמות האושר ותחושת הסיפוק. מחקרים מדעיים העלו שהמוח שלנו מחווט כך
שהוא מעניק לנו 'פרס' על פעולות של חמלה, של אדיבות ושל נתינה. התנהגות אלטרואיסטית
מפעילה מרכזי מוח מסוימים שמשחררים אנדורפינים שמייצרים תחושה טובה. מעבר לכך,
העובדה שחוללנו שינוי בחייו של אחר מובילה לתחושת סיפוק ומשמעות ול'אני' שמח יותר,
ומסופק יותר שיכול לתפקד ביעילות גבוהה יותר.
איזהו עשיר? השמח בחלקו
העזרה לזולת מסייעת לנו להעריך ולהכיר תודה על מה שיש לנו ולהתמקד בטוב שבחיינו,
וכן מסיחה את דעתנו מההתמודדות שלנו עם קשיים. בנוסף, מחקרים מראים שהכרת תודה
מכינה את המוח לנדיבות. לספור את הדברים שהתברכנו בהם דומה לספירת מזומנים.
מתברר שהמוח שלנו גורם לנו להרגיש עשירים יותר, מילולית, כשאנו עושים טוב לאחרים.
חבר מביא חבר
הנתינה מכניסה תוכן לחיים ומרחיבה את המעגל החברתי שלנו. מסגרת קבועה מסייעת לנו
ליצור רשת קשרים חדשה ואף יוצרת את אפקט הבומרנג ליצירת מעגל של נתינה. כשאנחנו
מתנדבים ועוזרים לאחר אנחנו לא רק יוצרים עולם טוב יותר, אלא מעודדים אחרים לעשות כן
ומשרטטים מעגל של נתינה הדדית שמחזק את תחושת הקהילתיות.
