"יש אומרים שתכליתו של כל סיפור היא לתת סדר במציאות.
לא רק סדר של זמנים, אלא גם מעלות של חשיבות.
ויש אומרים שכל סיפור בא לעולם רק כדי לענות על שאלות."
(מאיר שלו)
רכזת המקצוע: זאבה לזר
מטרת העל של לימודי הספרות בבית הספר הינה להפוך את הספרות לרלוונטית ופרקטית לעולמם של בני הנוער ולהחזירה בכך אל מרכז הבמה. כל שיעור ספרות הוא שיעור חינוך, והספרות היא מדיום דרכו אפשר לתקשר ולגרום לתלמידים להיפתח לדבר על רגשות, קבלת החלטות, דילמות מוסריות ומערכות יחסים אחרת: באופן עקיף, מרומז, עדין, ולעיתים ישיר מאוד – אך תמיד בצורה בטוחה. הספרות כמורת דרך מאפשרת לנו לתת כלים ומיומנויות אישיות וחברתיות, תוך הקפדה על זיקה רלוונטית לעולמם הרגשי/קוגניטיבי של תלמידינו.
המטרות שלהלן ישרתו את מטרת העל:
התלמידים יגלו עניין בקריאת ספרות יפה כהתנסות מעשירה ומהנה העשויה לעורר בהם מחשבה וליצור אצלם מעורבות רגשית.
התלמידים ירכשו הרגלי קריאה קבועים של ספרים (רומנים לבני הנעורים או רומנים וקובצי סיפורים למבוגרים) בהתאמה לגילם ולרמת התפתחותם לאורך שנות הלימוד.
התלמידים יקראו בקול יצירות ספרות מסוגות שונות (או קטעים מתוכן) ברהיטות, בהיגוי נכון ומתוך הבנה.
התלמידים יגלו יכולת עצמאית של הבנה ופרשנות של יצירות ספרותיות מסוגות שונות, וידעו לבסס ולנמק את הבנתם על מובאות וראיות מתוך הטקסט.
התלמידים יבינו ויפרשו עמדות המגולמות ביצירות בנושאים בין-אישיים, לאומיים או כלל- אנושיים בהקשרם ההיסטורי והתרבותי. כמו כן ירכשו כלים לחשיבה ביקורתית על עמדות כאלה מנקודת תצפית עכשווית או אף אישית.
התלמידים יגלו רגישות למורכבותם של מצבים אנושיים, כפי שהם מגולמים ביצירות ספרות, העשויות – מעצם מהותן – להאיר את ריבוי פניה של המציאות ולעודד פתיחות מחשבתית.
התלמידים ירחיבו את אופקיהם התרבותיים באמצעות התוודעות מצטברת ליצירותיהם של סופרי מופת, לתחנות מרכזיות בספרות העברית והכללית ולסוגות ספרותיות מרכזיות.
התלמידים יעמיקו את זיקתם למורשת התרבותית ולזהות היהודית והישראלית, כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות העברית, על ריבוי פניה ורבדיה הלשוניים בתקופות שונות.
התלמידים יפתחו רגישות אסתטית ויסבירו את תפקודיהן של דרכי המבע הייחודיות ליצירה הספרותית כטקסט מורכב ורב-משמעי (דרכי מבע כגון לשון ציורית; מאפיינים מבניים; מצלול; אמצעים רטוריים).
התלמידים ישכללו דרכי מבע מגוונות, בכתב ובעל פה, בעקבות המפגש עם יצירות ספרות (כגון מבע התרשמותי-אישי; מבע פרשני-עיוני).
התלמידים יפתחו מודעות לכך שהספרות היא תחום הנבנה לאורך התקופות, נדבך על נדבך, ומצוי בהתהוות מתמדת.
התלמידים יבינו את ייחודה של הספרות – כאומנות הלשון הכתובה – במכלול האמנויות, תוך בחינת הקשרים ביניהן (ספרות והאמנויות הפלסטיות, ספרות וקולנוע ועוד).
על מה לומדים ובאיזה אופן?
התלמידים נחשפים לשירה, סיפורת ודרמה מן הספרות העברית וספרות העולם.
ברכיב ה-30% (חלופות בהערכה) מכירים התלמידים את מאפייני הז’אנרים המרכזיים בספרות (סיפורת, שירה ודרמה) – ארבעה שירים ושני סיפורים. כמו כן התלמידים מבצעים משימה לביסוס מיומנויות של קריאה, תגובה, ניתוח ופרשנות ליצירת ספרות – בכתב ובעל פה. ההערכה נעשית בבית הספר והציון ברכיב בגרות זה ניתן על ידי המורה המלמד בכיתה י’.
ברכיב ה-70% (הערכה מסורתית) נחשפים התלמידים לשירת ימי הביניים, שירת ביאליק, שירה עברית במאה ה-20, לסיפורי עגנון, ליצירות מופת מן הספרות העברית וספרות העולם, למחזה אנטיגונה ולז’אנר הרומן. ההערכה הינה פנימית וניתנת בסיום כיתה י"ב וכוללת בחינות לרבות בחינה מסכמת בית ספרית במתווה שאלון הבגרות (שאלון 8281 לשתי יחידות לימוד בספרות).