"העברית היא המלט התרבותי כשם שהארץ היא המלט החומרי לאומה המתחדשת"
(דוד בן גוריון)

רכזת המקצוע: אורלי דניאל
אודות
הוראת עברית (הבנה, הבעה ולשון) שמה לה למטרה לשפר את הכשירות הלשונית של התלמידים בקריאה, בכתיבה, בהאזנה ובדיבור ולשכלל אותה.
כישורי ההבנה וההבעה המטופחים במסגרת לימודי עברית משמשים את הלומד בכל מקצועות הלימוד. הוא הדין בכל הנוגע לכתיבת עבודות, לחלופות בהערכה, לניסוח דברים בכתב ובעל פה בסיטואציות שונות בחיי היומיום וכיוצא בזה.
בתוך כך המורים לעברית רואים עצמם שומרי הסף של העברית התקינה והתקנית במרחב הבית־ספרי, ומבקשים להנחיל לתלמידיהם את אהבתם לשפה על עושרה, יופייה ומכמניה.
ב"אהל-שם" צוות ותיק ומקצועי, למידה באמצעים טכנו-פדגוגיים מתקדמים (הילקוט הדיגיטלי של מט"ח)
קורסים ותגבורים עד להצלחה בבחינת הבגרות.
מטרות ויעדים בהוראת עברית לשנה"ל תשפ"ה
- שיפור הכשירות האוריינית הדבורה והכתובה בשפת האם עברית על־פי תוכנית הלימודים בעברית ובהתאמה ליעדי משרד החינוך ודמות הבוגר 2030 תוך פיתוח חוסן אורייני וקידום הישגים אישיים
- צמצום פערים לימודיים שנוצרו בגין העדר שליטה במיומנויות קריאה וכתיבה ובגין הלמידה בתקופת המלחמה
- טיפוח עניין וסקרנות כלפי הלשון בכלל וכלפי הלשון העברית ודרכי השימוש בה בפרט
- הוקרת הלשון העברית על רבדיה מתוך הבנת ערכה הרוחני לעם היהודי ומתוך הבנת תפקידה המרכזי בתהליך התחייה הלאומית
- טיפוח מודעות למבנה השפה ולשימושיה בהקשרים שונים בשיח הדבור ובשיח הכתוב
- שילוב התקשוב בהוראת העברית, לרבות הכלים הדיגיטליים הרלוונטיים לתחום הדעת.
בתוך כך נרצה להעמיק בלמידה את החינוך לחשיבה ולקריאה ביקורתית ואת שילוב הבינה
המלאכותית בהוראת עברית, כמפורט להלן:
חינוך לחשיבה ולקריאה ביקורתית
יעד מרכזי בלימודי שפה ואוריינות היה תמיד חינוך לקריאה ביקורתית, והוא עולה בקנה אחד עם
חינוך לחשיבה, אחד היעדים המרכזיים של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. כיום, עם העלייה
בכמות וברב־גוניות של המידע שהקורא מתמודד איתו, לרבות התפתחות הבינה המלאכותית, גוברת
חשיבותה של הקריאה הביקורתית, ויותר מתמיד הקוראים חייבים לדעת לבחור את מקורות
המידע ולהעריך את איכותם ואת מהימנותם.
כשהקוראים מַ בנים משמעות בטקסטים שונים רציפים ושאינם רציפים הן בדפוס הן בפלטפורמות
דיגיטליות, הם נוקטים תהליכים, אסטרטגיות ומיומנויות שונים כדי להבין את הטקסט. כמה מן
האסטרטגיות הן ההבחנה בין עובדה לדעה, זיהוי עמדות הכותבים, לרבות עמדות המוצגות
כעמדות רווחות, מטרת כתיבת הטקסט ועוד. אלה עשויות לסייע לקורא להבחין בחדשות כזב
ובמידע מוטה וכן לזהות מידע תקף, עדכני, מדויק ומהימן. אגב כך חשוב לעמוד עם התלמידים על
עמדות "מחופשות" ועל עמדות המוצגות כעובדות )כמו פרסומות וטקסטים שכנועיים
"המתחפשים" לטקסטים מידעיים (כמו כן יש לעמוד על הבחנה בין הצגה אובייקטיבית לבין הצגה
סובייקטיבית של נקודות שונות בטקסט).
התהליכים, האסטרטגיות והמיומנויות הללו צריכים להיות אבני היסוד בתכנון תהליכי הוראה־
למידה־הערכה.
הבינה המלאכותית בהוראת עברית
בינה מלאכותית (AI) היא מושג כולל למערכות מחשב היכולות לבצע משימות המחקות אינטליגנציה
אנושית, כגון הבנת שפה טבעית, עיבוד מידע וקבלת החלטות והמסוגלות לשפר את עצמן על סמך
איסוף מידע שוטף. הבינה המלאכותית חוללה מהפכה בתחום הקריאה והכתיבה באמצעות אספקת
כלים וטכנולוגיות המסייעים ביצירת תוכן, שיפור דקדוק וסגנון.
תוכנית הלימודים
תוכנית הלימודים בנויה במבנה מעגלי ומדגישה את חשיבות פיתוחה של האוריינות על כל תחומיה: הבנת הנקרא והפקת מידע מטקסט כתוב, כתיבה בסוגות שונות ולצרכים שונים, ניתוח דקדוקי והיכרות מעמיקה עם אבני הבניין של השפה, העשרת אוצר המילים מתקופותיה השונות של הלשון העברית.
כיתות ט'
- הבנת הנקרא וכתיבה מצומצמת בסוגות שונות (השוואה, טיעון, סיכום)
- יסודות התחביר
- העשרת אוצר המילים (ניבים מן המקורות)
כיתות י' (30% הערכה פנימית)
- הבנת הנקרא וכתיבת טיעון
- תחביר: מבנה המשפט בעברית וחלקיו העיקריים
- העשרת אוצר המילים (צירופים מן המקורות)
כיתות י"א (70% הערכה חיצונית)
- הבנת הנקרא וכתיבה ממזגת
- תורת הצורות: פועל ושם העצם
- שם המספר
- העשרת אוצר המילים (מילים מן המקורות)

"באופן מילולי" – ד"ר אבשלום קור

צוות המורים להבעה ולשון
