על מנת להדפיס את הקובץ לחץ על
יש ללחוץ על הכפתור הימיני של העכבר, ואז על שמירה בשם

---

מוטי שלגי

ואין מנחם לנער

על שירו של נתן זך/ אני שומע משהו נופל

 

חלק א' של מאמר זה יעסוק בדרכי העיצוב  השירי (אמצעים) וניווכח לדעת שהם כשלעצמם נושאי משמעות. חלק ב' יעסוק במשמעות וברעיונות העולים מדברי המשתתפים בדרמה השירית (ר' להלן), מפענוח הסמלים השונים ומעיון בחומרי התשתית לשיר.

חלק א': דרכי עיצוב (אמצעים שיריים)

1. מבנה

א. בתים

6 בתים בעלי אורך שונה,3  בתים בעלי  שתי שורות, בית אחד של שלוש שורות ובית אחד בעל שורה אחת, וזוהי שורת הסיום, ובשוני זה טמונה משמעות רבה, ובכך מגיעים למשמעות המלאה של השיר ואז נחשבת שורה זו לפואנטה, או שמגיעים למשמעות חלקית, כי נשארות הרבה חידות ותהיות גם לאחר סיום קריאת השיר, ואז נחשבת שורה זו רק כשיא השיר.

פסיחה - בשני בתים בשיר ישנה גם פסיחה, דהיינו שבירת משפט תחבירי: ...הרוח זכר/ מה ש...המשורר נתן זך מרבה בשימוש בפסיחות, אך בשירנו לשתי הפסיחות אין משמעות רבה, מלבד אולי הדגשת חריזה: הר-ניכר-זכר (על החריזה- ר' בהמשך).

ב. רב שיח דרמטי

במבנה השיר בולט עיצוב של  רב שיח. שאלה ותשובה. הרוח אמרה, והאם משיבה. הנאשם שואל והשופט עונה לו.  אנשים שואלים והרופא עונה להם. תלמידים שאלו והמורה לגאוגרפיה ענה להם. (בעצם אמר=קבע!), אבל השאלה הנוקבת היא של הנער: מדוע מדוע. אבל הנער לא זכה לתשובה, כי נאמר (על-ידי המשורר-הדובר) כי האם העלימה אמת מסויימת  מבנה! כתוצאת  הרב-שיח נוצרת פה מעין דרמה קצרה. היא נוצרת מדיאלוגים, כאשר רק צד אחד עונה, ואנו צריכים לנחש מה בדיוק היתה השאלה ולהבין את משמעות התשובה. בסוף, לפי הבית האחרון, אנו בונים משמעות-על ל רב שיח, משמעות לכל מה שנאמר ולמה שלא נאמר![1]

ג. פערי מידע

הקורא מנסה לקשר ולהבין את הדוברים השונים[2]. הוא מנסה להבין מה בדיוק היתה השאלה של השואלים השונים. לפנינו מה שנקרא פערי מידע. בעצם נשים לב שהנער "שאל את עצמו", וכך נוצרות שלוש אפשרויות: א. האם שאל את עצמו בלי לשאול בכלל את אימו? ב. רק אחרי שאימו העלימה ממנו את התשובה, רק אז הוא שאל את עצמו את שאלתו הכואבת "מדוע מדוע"? ג. בעצם הוא שתק (שאל רק בליבו!). בכל מקרה נרמזים אנו על יחסים לא הכי תקינים בין הבן לאימו, למרות שהאם מנסה להרגיעו.

 

2. חזרות.

זה רק הרוח-אדם הוא רק אדם,

מדוע מדוע

לעולם-לעולם-לעולם

לא מאמין למראה עיניו=בני המשפחה הנדהמים

כל חזרה מדגישה משהו, מדגישה לעיתים דבר משמעותי ביותר. לעיתים החזרות מביעות כאב גדול.

 

3. מבנה מעגלי

בפתיחה: משהו נופל, בסיום: הרוח ששמט את התפוח, כלומר מתברר כי מה שנפל היה התפוח המפורסם ואולי לא רק תפוח, ר' פירוט בהמשך, בסעיף "חומרי התשתית").

 

4. חריזה

 

אין חריזה מלאה בכל הבתים. בית 2: נאשם-נדם, בית 4 הר-ניכר, ובית זה מתקשר לבית 5 במלה  זכר , ובית 5 מתקשר לבית האחרון בחרוז: האם-מנחם. המשורר יכול היה לכתוב: "מה שהעלימה האם מבנה", אבל אז לא היה חרוז חזק כמו אם-מנחם! חרוז זה מדגיש את עיקר הרעיון של השיר: אין מנחם, כלומר: אין תשובה, אין תשובה לאם!

לסיכום, לחריזה תפקיד צלילי-מוזיקלי, תפקיד מקשר (בין בתים, כמו בשלושת הבתים האחרונים והיא נושאת משמעות חשובה של השיר.

 

5. ציורי לשון (דימוי, האנשה, מטאפורה ואימאג')

האנשה: הרוח אמר, הרוח זכר

מטאפורה: משהו נפל, ה"משהו" יכול לציין מושג מוחשי, כמו תפוח או אדם, אך גם לציין משהו מופשט-מטאפורי, כמו אמון בין בני אדם, אמונה בדת, השקפת עולם וכו'.

 

חלק ב': המשמעויות והרעיונות

1. קישור תמוה ועולם אבסורדי

האם יש קשר בין שלושת הדוברים המייצגים מערכת משפט, רפואה וחינוך? נראה, כי אין קשר הגיוני ברור בין השיחות של הדוברים הללו.

נדמה, כי גם אין תשובות לשאלות הקשות. העולם חסר היגיון! ומכאן הטענה-תפיסה כי העולם אבסורדי. ובשיר יש דרכי הבעה של אותו עולם אבסורדי: יסוד אירוני-קומי, ברמז לשיר הילדים הידוע "רוח רוח רוח..."(ר' בהמשך), מעברים תמוהים ולא צפויים בין הבתים, גיחוך בתשובת השופט, שפה חדה וקצרה (אמר, קבע).

 

2.  הדוברים-המשתתפים ברב שיח ומשמעות דבריהם:

הדוברים: הרוח, האם, השופט, הרופא, המורה, הנער, מישהו נסתר (שני בתים אחרונים- המשורר-הקול הדובר).

הדוברים מייצגים שלוש רשויות: שיפוט-צדק, רופא-קיום, מורה-חינוך,ידע וערכים. אמא – בן מייצגים מערכת יחסים הכי קרובה: משפחה.

 

השופט:  תשובה מוזרה. כולם צודקים?

הרופא: מה פירוש אדם הוא רק אדם? שהרפואה לא יכולה להושיע? שאי אפשר לגבור על המוות?

המורה: מסביר ללא קושי עובדות פשוטות...משיב בהתנשאות מסויימת או בזלזול-מה.

המשורר: יודע-כל: יודע שהרוח יודע! ויודע שהרוח גם יכול להפיל תפוח או בן-אדם! (ר' בהמשך). על דמויות הרוח והנער - ר' בהמשך.

3. סמלים

א. הרוח -  הרוח מסמלת משמעויות שונות. ראשית, הרוח היא מושג פיזי. משב אויר. בטבע. שנית, היא המושג המנוגד לחומר, ומכאן נובעים משמעויות נוספות. הרוח מציינת נפש, נשמה. היא המקנה את יתרון האדם על הדומם,  הצומח והחי.  ידועים הצירופים כמו:  א. איש הרוח. ב. יש בו רוח מיוחדת. לרוח יש גם משמעות שלילית: רוח רפאים, כלומר שד. בסלנג ידוע הביטוי: עושה רוח, כלומר מדבר דברי הבל, בעצם לא עושה משהו ממשי.

ב. המושג נפילה יכול לציין נפילה של משהו מוחשי, כמו תפוח. אולם  נפילה מציינת במישור המטאפורי מוות של אדם קרוב. "הוא נפל", במשמעות הוא מת בקרב. בשירנו: ייתכן שהכוונה לאביו של הנער, וייתכן כי הכוונה לאדם אהוב אחר. אבל אם כך, מדוע מדובר על משהו שנופל ולא על מישהו שנופל? הסבר: המישהו הזה היה, כנראה, משהו מיוחד במינו. ואולי רומז המשהו לאמונה ולאידיאה שעברו מן העולם, שהכזיבו?

 

4. הדמויות הראשיות בשיר:

א. הרוח

בפתיחת השיר הרוח יודעת משהו ומזהירה מפניו. היא מודיעה על נפילת משהו. היא כנראה מציינת רוח אלוהית. בהמשך נאמר כי הרוח שמט את התפוח, כלומר הפיל בכוח, כלומר במשמעות שלילית-שטנית[3] .  בסיום מופיעה הרוח כזוכר. זוכר(=יודע? זוכר מה שלימדו בעבר, מה ששמע בעבר?). ובכן, הרוח יודע את האמת: אין מנחם, אין מנחם על דבר מה, ומה יכול להיות הדבר-מה? משהו הכי כואב, ומהו המשהו הזה אם לא המוות, ההרס, הפיגועים, חוסר צדק ועוד אבסורדים הקיימים בעולם. (ויש המפרשים כי בסיום השיר הרוח היא רוח הנער שהבין את האמת הפשוטה והכואבת).

לסיכום, הרוח היא הדמות החזקה בשיר. היא בעצם לא רק יודעת, אלא היא גם אכזרית וערמומית[4].

ב. הנער הוא הדמות הטרגית בשיר. הוא הבין למרות כל ההתחמקויות כי אין תשובות לשאלות הרציניות בחיים, למוות, למחלות, לחוסר הצדק. האם רצתה כנראה לשמור על יפי העולם ולא לקלקל לו את הטעם הטוב. לכן היא מנסה להרגיע  ולהעלים[5], את האמת הכואבת, אבל די במהרה הבין הנער,(לגביה הוא יישאר תמיד נער), מהי האמת. האם השיר רומז שיבין את האמת רק בעתיד הקרוב? בכל מקרה, אפשר לראות שהנער התבגר ולא נשאר תמים כמו שאימו רצתה שיישאר.

הנער מוצג כרגיש מאוד: הוא חוזר על שאלתו בהתרגשות, והוא "לא מאמין למראה עיניו"! נראה כי עובדת המוות השפיעה עליו מאוד (וגם עובדות אחרות).

הוא ניצב מול העולם, מול האנשים, אין להם תשובות לשאלותיו. לא יהיה לו מנחם לעולם. לכן הוא יכול להחשב כמעין גיבור טרגי! 

גם שאר הדמויות ששאלו (הם גם רצו תשובות)- שאלו על אמיתות שונות של החיים. מי ששאל את הרופא נדהם (נדהמו) מתשובתו. הם נחשבים כדמויות משניות, אם לעשות שימוש במושגי הסיפורת.

 

5. חומרי תשתית: ארמז לשיר הילדים המפורסם והאירוניה

פתיחת השיר רומזת לשיר הילדים הידוע: "רוח, רוח, רוח, בפרדס נפל תפוח. הוא נפל מראש העץ, הוא נפל והתפוצץ//הוי חבל, חבל, חבל, על תפוח שנפל, שנפל מראש העץ, שנפל והתפוצץ".

אולי הארמז הזה נועד ליצור אוירה קומית-אירוניה בבחינת רק תפוח נפל ולא אדם? "זה רק הרוח" – מה הכוונה? אולי רמז לביטוי "רוח רוח" בבחינת משהו לא רציני, או הכוונה ל רוח שהפיל את התפוח... כאילו נפל- רק תפוח! אולם בהמשך השיר האוירה נעשית רצינית, ונראה כי מדובר בנפילת מישהו, בנפילת בן-אדם ( הרוח מתברר שמט אדם!).

שינוי זה מאירוניה לרצינות כואבת הוא חלק מעולם האבסורד שהשיר מתאר.

 

סיכום

משהו נפל, אמונה –ערך, אדם. שאלות רבות נותרו ללא מענה. הדור הצעיר הבין את האמת המרה הזו.  זהו סוף עידן התמימות. החיים קשים. למרות שהסיום נתפס כסגור-פואנטי, נשאלת שאלה נוספת לאחר הקריאה: האם חוסר התשובות מציין עולם אבסורדי או שזה חוק החיים? זהו הסיום האמיתי של השיר.

 

ביבליוגרפיה

בלהה רובינשטיין: שירים ומה שביניהם, עם עובד, תשס"ג, עמ' 187-190

 

 

שאלות להעברת השיר בכיתה

1.     מה לדעתך שאל הנער? האם בשיר אחר של זך מצאת אוירה ומסר דומה?

2.     מה אהבת בשיר ומה לא?

3.     האם מצאת אוירה דומה או מנוגדת בשיר נוסף של נ. זך? ( למשל: "אני רוצה תמיד עיניים").

4.     האם אתה מכיר שירים נוספים בהם מתואר רב שיח? (משירי הבן האובד/ל. גולדברג, ברומן "מר מאני" יש דו שיח אשר בנוי רק על תשובת הגיבור, ועל הקורא לנחש בעצמו מה אמר בן השיח). מה מקנה אמצעי זה?

שאלות מבחינות בגרות

5.     למה התכוון הנער בשאלתו? האם ענו המבוגרים לשאלות הנער? הסבר והדגם.

6.     אמירת אמת והכחשתה- הסבר והדגם כיצד הן באות לידי ביוטי בשיר. בתשובתך התייחס גם למבנה השיר.