מוטי שלגי/ אהבה מנצחת: "ואודיסאוס ופנלופה שבעו אהבה..."

הערות והסברים לספר 23 של אודיסאה: פנלופה מכירה את אודיסאוס/הומרוס

פתיחה - נקדים הערות מבוא על המשורר, שירתו והגיבור הראשי.

הומרוס - ביוונית משמעות המילה הומרוס היא עיוור. שמו המקורי של משורר האודיסאה היה מגדיגינס. ואכן, היה עיוור. אנקדוטה על-פי ספרו של נתן שפיגל על החכמה היוונית: כשפגש הומרוס את אודיסאוס, לא ידע כי שוחח עם אודיסאוס, כי הרי עיוור היה...

מייחסים לו את החיבור הסופי ואת כינוס עלילות איליאדה( אליון שמה הקדום של טרויה!) ואודיסאה, עלילות שהיו מסופרות בעל פה שנים רבות. משקל האפוס(שירת גיבורים) הוא הקסמטר, כלומר: תנועה ארוכה ושתי תנועות קצרות, 6 יחידות בשורה. זו שירה דקלומית, שהיתה מושרת בארמון, באסיפות עם ובבתי הספר בחגים ובמועדים שונים.

אודיסאה (מסע מלא הרפתקאות, נובע כנראה משמו של הגיבור אודיסאוס)

באודיסאה פועל עקרון השכר והעונש, גמול לעשיית הטוב והצדק. האלים מתעניינים ומתערבים בחיי האדם ובחיי הגיבורים. הגיבורים כמו אודיסאוס הם חצאי אלים, דהיינו: בין אל לאדם. יותר מאדם רגיל, אך פחות מאל. חלק מהאלים יוצא נגד הגיבור, וחלקם בעדו. האל הרודף אחר אודיסאוס הוא פוסידון, והאלה המגינה עליו ודורשת טובתו היא אתנה. באודיסאה עדיין לא פועל חטא הגאווה, ואם אדם נענש או נרדף, נעשה הדבר בגלל רצון אחד האלים, למשל פוסידון הנ"ל. עם סיום מלחמת טרויה שבים גיבוריה הביתה. סיפורים רבים נכתבו על כך, ואודיסאוס הוא המפורסם שבהם (גיבור אחר היה הלתרסס). עם מותו של הגיבור אודיסאוס, מסתיימת תקופת הגיבורים

אודיסאוס

הוא היה מלך האי איתקה. בזמנו הבטיח לאביה של הלנה לשאתה לאשה, אך לא קיים את הבטחתו ונישא לפנלופה. כשנחטפה הלנה לטרויה נאלץ להצטרף ליוונים שרצו להחזיר את הלנה ליוון. בעצת אודיסאוס השתמשו בסוס עץ, וכך גברו היוונים על הטרויאנים. הוא נחשב בעצם לכובש טרויה. האודיסאה נפתחת בכינוס האלים הדנים במצבו העגום של אודיסאוס. כבר 7 שנים הוא נמצא אצל הנימפה קליפסו. הוא רוצה כל כך לשוב לביתו. בבית מחכים לו אשתו ובנו. רק למלך יש זכות להכריז על יורשו. בהעדרו מנסים המחזרים הרבים לקעקע את ממלכתו על-ידי ביזה וקלקול מידות. בכינוס האלים נופלת החלטה להחזירו לביתו, אך החזרה תארך כמה שנים נוספות. כל העיכובים הללו בדרכו הביתה ממחישים את גודל סבלו של הגיבור. בסופו של דבר הוא מגיע לביתו, ומה שמתרחש עד לפגישה הנרגשת בין הבעל לאשתו הוא פרק ספרותי מאלף ומרתק. שיר 23 מתאר את הפגישה. זוהי שיאה של האודיסאה.

שיר 23

תמצית העלילה

אודיסאוס עבר הרפתקאות רבות עד שזכה לשוב לביתו, לארמונו, ובעיקר לאשתו. בשיר זה הנקרא "פנלופה מכירה את אודיסאוס", מתוארת ההתקרבות ביניהם בשלבים, כאשר בולטת החשדנות והספק הקיימים במיוחד אצל פנלופה, והיא רוצה לבחון אם אכן האיש הוא בעלה כמו שבישרה לה המשרתת אאוריקליאה. היא אומרת לו במפורש שיש להם, ורק להם, סוד משותף ואם יגלה את הסוד , תדע אל נכון כי זהו בעלה. היא מצווה להוציא את המיטה שלהם החוצה. אודיסאוס מתרגז ואומר לאשתו כי אי אפשר להוציא את המיטה כי היא קשורה היטב לעץ הזית . ואז יודעת היא כי האיש הוא אודיסאוס! שניהם מספרים, בהתרגשות מלווה בבכי, זה לזו את קורותיהם עד לפגישה, מתנים אהבים, ואז נרדם אודיסאוס ושוקע בשינה עמוקה.

ניתוח הדמויות:

אודיסאוס – משמעות השם ביוונית היא כפולה. פירוש ראשון הוא לגדול למה שאתה ראוי להיות. פירוש שני מיוחס לסבו. הסב מסביר כי השם מציין איש ריב, והכוונה שיהיו לו יריבים רבים, אך הוא ידע להתגבר עליהם. שני הפירושים מאפיינים את מהלך חייו של אודיסאוס. ואכן קורות חייו "מאשרים" את מהות שמו. הוא הגיע למקום הנקרא סקילה, "מקום שמעולם לא חמקו ממנה בני-אנוש בשלום" ( כהנא, עם' 307). הוא שרד למרות כל הסכנות שארבו לו והגיע לממלכתו כדי למלוך עליה מחדש ולהשליט מוסר וצדק בכל האזור. הוא מתכנן היטב את שובו. משמגלה המשרתת בעת רחיצה מקובלת של אורחי הארמון את הצלקת(נושך בידי חזיר) הוא מבקש ממנה לא לגלות את זהותו, כי הדבר עלול לקלקל את תכנית הנקמה שלו במחזרים.

אודיסאוס מסכים לעמוד במבחן של פנלופה, אך כועס על רעיון הזזת המטה, כי אם באמת המטה הוזזה, הרי קיים גבר חזק ממנו, והלה מסוגל היה לכבוש את לב אשתו( ר' עוד בעניין המיטה - בהמשך).

אודיסאוס ידוע כתחבולן, שקול בצעדיו,זהיר, יודע לנאום היטב, יודע את חשיבות האוכל, מאמין בנביא טרזיאס (הנביא ביקש ממנו להקריב קרבן לפוסידון כדי שיפסיק להציק לו), מכבד את אביו הזקן ומוכן שוב לעזוב לזמן-מה את אשתו (כי גם זה חלק ממבחן) כדי לפגוש את אביו.

פנלופה – שקולה, זהירה, בעלת סבלנות, נאמנה, לקראת רגע האמת מבקשת אות וסימן שיוכיח סופית את זהותו של אודיסאוס. לחיות בלי בעל עשרים שנה – אין ספק שצריך תעצומות נפש כדי להתגבר על הגעגועים ועל כל הפיתויים שנערמו על דרכה. לפני המבחן שהיא מציעה, היא מתוודה כי "הלב בחזי נבוך כולו..." עמ' 304), אך כשאודיסאוס טוען כי ליבה "לב ברזל"( עמ' 305), היא עונה לו: "אני אינני מתנשאת, אינני אדישה וגם אינני נבוכה כל-כך" (עם' 305). היא לא תוותר על המבחן המיוחד גם אם מכנים אותה אשת ברזל!

טלמכוס - הבן. הוא טיפוס רגיש, ממהר לרגוז, גוער באימו המשתהה: "לבך תמיד קשה כאבן". הוא מעריץ את אביו ובוטח בו כל העת. עם שובו של אביו יוכל לחוש ביטחון מול המתנכלים הרבים סביבו. אולי חשש גם שאימו לא תחזיק מעמד ותתפתה בסופו של דבר...

המשרתת - דמות נאמנה, עוזרת להחזיר את השלמות שאבדה. היא בעלת סבלנות, מבינה עניין, משמשת מעין מתווכת בין האוהבים, החוזרים זה לזו בחשדנות ובזהירות. היא מסבירה לגבירתה מה קרה, למשל שאודיסאוס העניש את המחזרים. היא מכנה את אודיסאוס בתואר חכם.

המחזרים – הם "האנשים הרעים" בסיפור. הם בזזו את הרכוש, ניצלו את חסרונו של המלך, שכבו עם שפחות המלך וניסו לפתות את פנלופה. הם היו בטוחים כי אודיסאוס לא ישוב לעולם. אולם שולם להם כגמולם. כל תחנוניהם לא הועילו. אודיסאוס חרץ את דינם למוות. מספרם - 180, ויש גרסה - 220!

אתנה – האלה המלווה אותו בכל נדודיו. היא מעין הקמע שלו. לאחר שהיתה אלת הטבע, המלחמות והפוריות היא נעשית אלת הצדק, וככזו היא מכוונת את אודיסאוס ושומרת עליו שילך בדרך הישרה.

הנביא טרזיאס – ביקש שאודיסאוס יקריב קרבן לאל הים המתנכל לו, וכך יפייסו ויניח לו למות בשלווה.

דרכי עיצוב:

1.חזרות

יש חזרה על הביטוי "השיבה ואמרה", והן מדגישות את הנימה "הויכוחית" השוררת בין הדוברות. יש חזרות על "השיב ואמר" בין אודיסאוס ובנו, וחזרות אלה ממחישות את הנימה-אוירה הסיפורית שבאפוס.

2. התערבות המספר

המספר מרבה לחזור על תארים לגיבוריו. אודיסאוס הוא נהדר, האיש רב- התלאות, אמיץ. האומנת –טובה, פנלופה- נבונה. אפשר לראות בכך את רצונו לכוון את אהדת הקורא לגיבוריו הנערצים על-ידו.

3. אירוניה

הן בדברי פנלופה והן בדברי המשרתת אפשר למצוא נימה אירונית. פנלופה אומרת למשרתת שלה: "האלים לקחו את שפיותך... רק הזקנה מצילה אותך", עמ' 303). וזו עונה לגבירתה: "בתי, אילו מילים פרחו מבין גדר שינייך? בעלך בבית, מול האח, ואת אומרת שלא ישוב?" (עם' 304).

4. מוטיב

מבחן

כל אחד רוצה לבחון את רעהו, כי הוא אינו מוכן שיוליכוהו שולל. פנלופה רוצה קודם כל לבחון היטב האם האיש הזר הוא באמת בעלה ולכן אינה ממהרת להתקרב אליו למרות הזמן הרב שעבר.היא רוצה לבחון את התנהגותו. אם כך היא מתנהגת, גם אודיסאוס מצידו מעמיד אותה במבחן: אינך רוצה לשכב(עדיין), בבקשה, אז ברצוני לשכב לבדי במיטה. פנלופה לא מתבלבלת וממשיכה את מבחנה שלה: אתה רוצה לישון לבדך, בבקשה, אבל במיטה שמחוץ לחדר! היא הרי יודעת כי אי אפשר להזיז את המיטה אל מחוץ לחדר, כי המיטה כבולה לעץ הזית. ומי כבל אותה לעץ? בעלה אודיסאוס. ומי יודע זאת? רק שניהם. ואכן, האיש הזר, לכאורה, עומד במבחן. הוא עונה לה כי המיטה אינה יכולה למוש ממקומה אל החוץ. באומרו זאת מסתיים המבחן ההדדי...

5. סמלים:

המיטה - סמל מוסכם לנאמנות או לבגידה. בסיום "נערך" טקס החתונה החדשה באותה מיטה מיוחדת ובאותו מקום, כלומר באותו החדר: "ואודיסאוס ופנלופה המאושרים הגיעו לבסוף אל המקום שבו עמדה מיטתם זה מכבר" (עם' 307). על המיטה הכבולה לעץ הזית הם מחדשים את ברית אהבתם.

עץ הזית - עץ הזית מלווה את אודיסאוס בכל מסעותיו. בצילו נח והחליף כוח. הזית הוא סמל להתחדשות תמידית. לכן אפשר לראות בו גם רמז מטרים... הזית מניב פרות רבים. עם שובו של אודיסאוס יוכלו בני הזוג להוליד ילדים נוספים, אחים לבן היחיד, בינתיים, טלמכוס. הזית תמיד סימל את השלום והצדק.

6. דימוי

לנוכח האושר ההדדי של בני הזוג מדמה המשורר את פנלופה לניצולה מאסון טביעה בים(עמ' 306). כוחו של הדימוי: בואו של אודיסאוס מנע אסון גדול. אולי היתה נשברת, כלומר: נעתרת בעל כורחה לאחד המחזרים. בנה טלמכוס היה עלול להפוך להמלט של הומרוס... ראוי להזכיר כי אודיסאוס עצמו ניצל מאסון טביעה.

משמעות ורעיונות:

1. נאמנות ובגידה

מי שבגדה בבעלה היתה הלנה שלא האמינה כי בעלה יחזור או היא תוחזר אליו, ולכן בגדה, כך לפי פנלופה. מול הלנה הבוגדת מתייצבת פנלופה הנאמנה. מדוע בעצם בנה אודיסאוס מיטה הכבולה לעמוד עץ הזית? אולי מראש רצה לסמל שזו דרישתו: בחיי הנישואין צריכה לשרור איזושהי כבילות, איזושהי קביעות, ואם מזיזים את המטה – משהו רע עלול לקרות לקשר ולברית בין הנשואים. ונשים לב מה עונה לו פנלופה. היא מדגישה שעל המטה הזו לא עלה אף גבר זר! יש לה עדה לכך. זו השפחה, אקטוריס. ובכן, אם המטה לא חוללה בידי גבר זר, הרי עכשיויכולה להתחדש הברית בין הבעל והאשה שחיכו זה לזו עשרים שנה. יש להדגיש כי אודיסאוס רגיש מאוד לעניין הנאמנות והבגידה. הוא, שידע להתגבר על על יצרו מול פיתויי הנימפה קליפסו, זועם על הצעת פנלופה להזיז את מיטתו, כי ההזזה היא אות לבגידה. מישהו אחר היה מסוגל להזיז מיטה הכבולה לעמוד עץ. יש גבר חזק ממנו? "הוי אשה! הדברים שאמרת מכאיבים!" (כהנא , עם' 305). דבריה מכאיבים כי הם רומזים לבגידה, אם היתה, חלילה.

2. נקמה

נקמה על התנהגות המחזרים. הם בזזו את רכוש המלוכה, ניסו לפתות כל העת את פנלופה.העונש התבטא בהריגתם ללא רחמים. חומרת העונש מבטאת רגש נקמה חזק.

3. נצחון הטוב על הרע – יש צדק בעולם

אומר אודיסאוס: "[...]תמיד יש יתרון לעושי טוב מן הרשעים!" (טשרניחובסקי, עמ' 137). במילים אלה מצדיק אודיסאוס את העונש החמור שגזר על המחזרים. מה שעשה אודיסאוס היה תמיד מעשה טוב. גם למלחמה על טרויה נגרר בעל כורחו. הוא נרדף ללא עוול בכפו. עבר יסורים רבים. מי שהתנכל לו, בעצם לאשתו בעיקר, היו המחזרים, שעשו מעשי תועבה, מעשים רעים. כשליח הטוב בעולם הוא מלמדם לקח.

4. אודיסאוס - גיבורו של מסע

אחת ההגדרות למושג "גיבור" היא מי שיוצא למסע ומתמודד עם פיתויים ומכשולים, עם כוחות טבע ואדם - ויכול להם. ההתגברות על הקשיים מגבשת את אישיותו והופכת אותו לגיבור הנערץ על-ידינו.

5. כח האהבה החוקית, ברית הנישואין

כוחה של אהבת בעל ואשתו גובר על חיזורי מאהבים ועל הרפתקאות אהבה חולפת-מזדמנת (ר' בהרחבה פיתוח רעיון זה בהשוואה ל"דבק מטורף" בהמשך).

6. שלמות והרמוניה בטבע

על פי המיתולוגיה היוונית, שיבתו של אודיסס והצלחתו היא חלק ממחזוריות הקיימת בטבע.

השוואה לסיפור "דבק מטורף" של אתגר קרת

אפשר לגלות מספר נקודות דומות בין שתי היצירות השונות כל כך זו מזו, מרחק זמן, ובכלל אפוס ענק מול סיפור קצרצר, ובכל-זאת יש דמיון, ובעזרת השוואה מעניינת נוכל לחשוף משמעויות נוספות העולות מההשוואה.

1. מבחן

בשתי היצירות מנסות הנשים לבחון את בעליהן. פנלופה עורכת לבעלה מבחן על מנת לדעת אם אכן האיש הזר הוא בעלה האמיתי. היא מבקשת מהמשרתת תציע את המיטה מחוץ לחדר המיוחד שבנה בעלה. אודיסאוס כועס על הצעה האשה. במילים אחרות הוא עמד במבחן! ב"דבק מטורף" מנסה לבחון את בעלה כאשר היא מציבה בפניו אתגר. היא מתנהגת כמטורפת. היא תולה את עצמה במהופך לתקרה. והיה אם יראה זאת בעלה, תהיינה לו שתי אפשרויות: לעזוב אותה סופית או להידבק אליה בטירופה, דבר שהיא חפצה בו. ואכן, הבעל "נדבק" אליה והיא זוכה בו.

2. מאהבים-ומחזרים

בכל יצירה יש מחזר-מאהב. ב"אודיסאה" יש לפנלופה 180 (יש גרסה הטוענת ל 220) מחזרים, ואילו ב"דבק מטורף" יש לבעל מאהבת אחת. בשתי היצירות כוחם של המאהבים הוא רב. אם כי בסופו ל דבר הם נוחלים מפלה. באפוס הגדול הם מומתים על ידי הבעל הקנאי, ובסיפור הקצר – האשה מצליחה לגרום לסילוקה של המאהבת בדרך מתוחכמת.

3. כותרות הפוכות

הרעיון המרכזי של שתי היצירות הוא הדגשת כוחה של האהבה או נצחונה של אהבת בעל ואשה על אהבה לא חוקית, חולפת-מזדמנת. אולם בנוסף לנקודות הדמיון שהוזכרו לעיל, אפשר להעזר גם בכותרות שתי היצירות. אם נחליף כותרת יצירה אחת בכותרת יצירה רעותה נוכל לחזק את הרעיון המרכזי. ל"דבק מטורף" נקרא "אודיסאה" בגלל המסע המהיר אל האשה החוקית, אל האהבה בבית. ל"אודיסאה" נקרא "דבק מטורף" בשל הגילוי כי היה באמת דבק מיוחד, מטורף, ששימר את הקשר בין האשה לבעלה לא פחות מאשר 20 שנה!

ביבליוגרפיה:

ספרות מקור

אפשטיין, אלכס, אודיסאה, רומן, כתר, 2001

הומירוס/ אודיסיה – תרגום מיונית שאול טשרניחובסקי שוקן ירושלים ותל-אביב תשי"ט (נוסח מקוצר, אך שומר על המשקל השירי)

אודיסאה/הומרוס - אהוביה כהנא, עריכה מדעית: יוחנן גלוקר, 1996 (תרגום מלא, אין שמירה על המשקל השירי), עמ' 303-308

מחקר

מאמרים על האודיסאה בעריכת גבריאל צורן, הוצאת כתר, 1989

המבואות לתרגומים של טשרניחובסקי וכהנא

פרופ' מרגלית פינקלברג, הרצאה למורים מרפ"ד תשס"א

שבתאי, אהרון, המיתולוגיה היוונית, ספרי תל-אביב, תש"ס

שאלות לסיכום

1. סכמו: האודיסאה כסיפור אהבה שהתחדשה.

2. מה המיוחד בפגישה בין בני הזוג? מה הרגיש כל אחד מבני הזוג? איך מתוארים הרגשות?

3. קראו את הסיפור "פרנהיים" של עגנון (נמצא בקובץ עד הנה) וערכו השוואה בין שתי היצירות.

4. אילו קטעים ריגשו אתכם במיוחד?

5. הטובים מול הרעים ע5ל-פי האודיסאה. פרטו והסבירו.

6. הנאמנות היא מוטיב ערכי באודיסאה. ציינו מיהן הדמויות הנאמנות, למי ולמה הן נאמנות, ומה מקור הנאמנות.

7. מדוע התחפש אודיסאוס לקבצן? שימו לב: גם לפני אביו התחזה אודיסאוס. מה דעתכם על תכסיס ההתחפשות הזה? מה כוחו הדרמטי?

8. מדוע טלמכוס חסר סבלנות והוא גוער באימו המתמהמהת?

9. שאלה לדמיון: מה היה קורה, לו לא חזר אודיסאוס?

10. כתבו מכתב לאחת הדמויות ביצירה.